באחד ממסעותיו הרבים הגיע הצדיק רבי נחום מצ'רנוביל לעיירה פלונית באזור פודוליה-ווהלין. כדרכו נכנס תחילה לבית הרב כדי לשמוע ממנו על מצב היהודים במקום ועל הדרוש תיקון. הוא עשה זאת כדי לדעת באילו עניינים עליו לעורר את אשר ישחרו לפתחו, להתברך מפיו.
הרב תיאר באוזני הצדיק את מצבו העלוב של המקווה הקטן והחרב, היחיד בעיירה. "חובה עליונה במעלה היא לבנות מקווה נאה ומהודר ולרומם את קרן הטהרה", אמר הרב ואנחת צער נפלטה מפיו.
"ומדוע אין התושבים עושים יד אחת למען מטרה נעלה זו?", תמה רבי נחום. להמשיך לקרוא
שמעון הצורף ידע בחייו ימים יפים יותר, ימים בהם ראה ברכה מרובה במעשי ידיו. עד עלייתו לארץ חי שמעון נטף בתוניס, שם היה בעליו של בית-מלאכה גדול לכלים ולתכשיטים מכסף ומזהב. כשלושים צורפים העסיק ופרנס, ולתוצרתו יצאו מוניטין בכל האזור כולו.
יום אחד התעורר בכמיהה עזה לעלות עם בני-משפחתו לארץ-ישראל. לאחר לבטים קשים והכנות ממושכות עלו שמעון, רעייתו, שלושת ילדיהם, חותנו וחותנתו וכמה בני-משפחה נוספים על אונייה שהפליגה אל עבר חופי הארץ.
הדבר היה בשלהי שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל. כמו אוניות רבות אחרות, גם האונייה בה הפליגו בני משפחת נטף נתפסה על-ידי משמר-החופים הבריטי ונשלחה בחזרה ללב-ים. חודשים רבים נאלצו לבלות במחנה-פליטים באירופה. להמשיך לקרוא
באותה שבת התקבצו רבים מתושבי קרלין מכל קצות העיר אל בית-הכנסת הגדול. הכול ביקשו ליהנות מקול הטנור הנפלא של החזן האורח שהגיע לעירם, כדי להנעים להם את השבת. שבועות ציפו לשבת זו והנה היא סוף-סוף הגיעה.
ואכן, החזן שהגיע בלוויית עוזרו הצמוד, חזן מצויין בזכות עצמו, לא אכזב. הוא העניק לציבור המתפללים הגדול שעות של קורת-רוח ושל הנאה מתפילתו הערבה. דממה מוחלטת שררה בבית-הכנסת העמוס מתפללים, שעה שקולו של החזן המהולל נסק לגבהים עצומים, וירד, ושוב עלה, וכל זאת בקלילות מדהימה.
תפילת ליל שבת הסתיימה והכול התפזרו לבתיהם אחוזי התפעלות מהתפילה החגיגית. היא הסבה לבני קרלין עונג עצום והייתה לשיחת הכול, גם בהתגודדויות שלאחר סעודת השבת וכן בבוקר שלמחרת. להמשיך לקרוא
תחנת הרכבת לוורשה הייתה עמוסה לעייפה והיא התמלאה והלכה מדי רגע בעוד ועוד בני-אדם. כל אחד מהעומדים בתחנה תכנן היטב את צעדיו לקראת הרגע שבו תעצור הרכבת בתחנה ודלתותיה ייפתחו.
מראש היה ברור כי מקומות הישיבה ברכבת לא יספיקו לכל הממתינים וכי רבים מהם ייאלצו לבלות את נסיעתם הארוכה עד ורשה בעמידה במסדרונות שבין התאים.
המאבק הצפוי היה אפוא כפול: מי יזכה להיכנס אל תוך אחד התאים, ובתוך התא עצמו איזה מקום ייפול בחלקו… להמשיך לקרוא
השמועה החדשה נפוצה במהירות הבזק והחרידה את ליבותיהם של יהודי אחד הכפרים הסמוכים למז'יבוז': שוטר הכפר, איש ערל לב, אכזר ושונא יהודים מובהק, עמד לעלות בדרגה ולהתמנות לשר הממונה על כל ענייני המחוז.
עוד בהיותו שוטר מן השורה חשו יהודי הכפר כמעט מדי יום ביומו את נחת זרועו ואת טעם שנאתו העיוורת אליהם. ומה יהיה עתה לכשיתמנה לשר המחוז?
התכנסו יהודי הכפר המפוחדים כדי להיוועץ כדת מה לעשות. לבסוף החליטו למנות משלחת נכבדה מתושבי מז'יבוז' השכנה, אנשים נשואי פנים, על-מנת שאלה יחלו את פניו של הבעש"ט וישמשו להם פרקליטים מליצי יושר לפניו.
את סיפורי אתחיל בסיומה של שנת תש"ב, שנה שבה נמחו מאות קהילות מישראל. גם גטו טארנוב העלה כבר השנה את קרבנו, באקציה הראשונה שבה נרצחו ונשלחו אל מותם אלפי יהודים. החיים בגטו היו חיי פחד, חיים של נידונים למוות הממתינים להוצאת גזר-דינם אל הפועל.
יומיים לפני ראש-השנה (תש"ג), באישון לילה, פשטה השמועה ברחבי הגטו כי משמרות כבדים של אנשי משטרה ואס-אס תופסים עמדות מסביב לגטו לבל יימלט איש. בהלה איומה אחזה בכולם.
בבוקר הודיעו שוטרי היודנרט כי על כל העובדים למסור את תעודותיהם כדי להחתימן ולאשרן פעם נוספת על-ידי הגסטפו. סביב בניין היודנרט התקבצו אלפי בני-אדם כשתעודותיהם בידיהם. בתוך זמן קצר השתררה במקום מהומה אדירה. התברר שרבים רבים – ואני בתוכם – לא קיבלו את תעודותיהם בחזרה. להמשיך לקרוא
איש עשיר מאוד היה ר' יוסף ברץ ועסקיו חבקו תחומים שונים. עם זאת היה ר' יוסף יהודי ירא-שמים, שהקפיד אפילו על קוצו של יוד. הוא התגורר בעיירה דאראבאן במחוז בוטושאן שברומניה, ונמנה עם ראשי העדה ונכבדיה.
בשנת תרע"ב נתבקש ר' יוסף לבית-עולמו ותושבי העיירה נערכו ללוותו בכבוד הראוי לו. בהלוויה נכחו בניו של המנוח ובהם ר' שמעון, עשיר גדול בעצמו ותושב דאראבאן גם-כן. ביתו של ר' שמעון דמה בפארו לארמון, וכשהיה הצדיק רבי אברהם-מתתיהו משטפנשט זצ"ל בא לביקור בדאראבאן, בדרך-כלל לפני פורים, נוהג היה להתאכסן בבית זה.
להלוויה הגיע גם חתנו של הנפטר, ר' אברהם פסטינג שכיהן ראש הקהל בצ'ורטקוב, עוד בחייו של הצדיק רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, שהיה מנשיאי מועצת גדולי התורה בימיו.
להמשיך לקרוא
